בחייאת אנחנו. לא נמאס לנו לזיין לעצמנו את השכל ? בתירוצים על למה אני לא עושה מה שאני רוצה, למה אני לא מבטא את עצמי, למה אני רק עושה לייקים ולא כותב את מה שבא לי לכתוב ? אומר את מה שאני רוצה להגיד, שוכב עם מי שאני רוצה לשכב, עובד במה שאני רוצה, אומר לבוס שלי, לאשתי, לאמא שלי, לילדים שלי, לשכנים שלי את מה שאני באמת רוצה להגיד להם.
לא נמאס לנו להיות חצי ממה שאנחנו. שליש מהאומץ, רבע מהחוכמה, חמישית מהיצירתיות, שמינית מאהבה.
יש מדרגות ויש מעליות, יש דרכים ויש דרכי קיצור, יש מנוחה ויש בטלה, יש ויש ויש ויש ויש ויש ויש ויש, מלא יש. רק תיקחו. רק תלכו. הבטחה אינסופית למצוא את שמעולם לא הלך.
עם חיוך תמידי של זה שתמיד מחייך 