כהתחלתי לכתוב יותר רגוע. עכשיו הבטן שלי מבעבעת, עכשיו המילים צועקות בראשי. אני לא בוחר מה לכתוב. אני מסתכל ורואה מילים מוקלדות על המסך, ואני שמח. שמח לראות שהתודעה בעולם מבשילה. שמח שהידיים הללו כותבות, שהמילים הללו יקראו.אנחנו רגילים לאיך שאנו חיים. מלמדים אותנו לא להטיל ספק, מלמדים אותנו לעשות מה שאומרים לנו, מלמדים אותנו בדרכים עקיפות שאנו חייבים לעבוד לפי הכללים כדי לשרוד, או כדי להצליח. לא תלמד – לא יהיה לך בית, לא יהיה לך עבודה, לא תצליח להשיג זוגיות ולקיים משפחה, לא יהיה לך אוכל. לא תהיה לך הגשמה.

לא תשחק לפי הכללים – חברתית תמות, מעשית תהיה מוגבל. החופש שלך ילקח ממך.
היום נראה שחופש שקול לכסף – ככזה חופש לא קיים בצורה טבעית – חופש הוא משהו שרוכשים אותו.
אם תשחק לפי הכללים הקיימים – אולי תצליח להשיג חופש

אולי תצליח לעבוד במשהו שאתה לא סובל ממנו
אולי תצליח לקנות רכב שאתה רוצה
אולי תצליח לצאת לחופשות מידיי פעם
אולי תצליח לקנות בית סביר – ברור שלא בית החלומות שלך, אבל משהו
אולי תצליח מידיי פעם תוכל ללכת לקורס בסופש על הדברים שמעניינים אותך
אולי תצליחי לתת לילדים שלך התחלה מעט יותר קלה, לעשות להם חשבון חסכון מכובד של "חופש" בבנק.
אולי תצליחי להעניק להם חינוך טוב יותר
אולי תצליחי לבלות איתם זמן, ולא רק בשבע בערב כשחוזרים עייפים מהעבודה

עידן הבינוניות. עידן הויתור. עידן חוסר ההגשמה.
עידן הכניעה. עידן הספק העצמי. עידן העייפות.
עידן הכדורים. עידן ההבלים. עידן הסחות הדעת.
עידן ההתעוררות

אנחנו אריות. אתן לביאות. אנחנו FREE SPIRITS.
בלי משים הסכמנו להיות מאולפים.

זן צורת חיים חדשה. אף אחד לא חיי כך מעולם. לא לפני 200 שנה ולא לפני 2000 ולא לפני 5000 שנה. אנו קיימים עשרות אלפי שנים או יותר. מעולם אף אחד לא חיי כך. מעולם לא היינו כל כך מאולפים. פעם ידענו והרגשנו כשמישהו היה עריץ.

עידן בו מחליטים עבורך עם הילדים שלך יקבלו חיסון או לא
מחליטים עבורך איך הם יגדלו ומה הם ילמדו
מחליטים כמה תשלם עבור החיים, ומתוך כך כמה שעות עבודה ביום אתה תעבוד

— טירוף —
אתה גבר. אתה זוכר שאתה גבר ? אתה זוכר את העוצמה שלך ? אתה זוכר את הכוח שלך ? אתה זוכר את הדבר שמפעם חיים בקרבך ? היית צד פעם, היית רץ בשטחים הפתוחים, עורב לחיות בר, מסתכל על שמים זרועי כוכבים.
את אישה. את זוכרת שאת אישה ? זוכרת את החוכמה שלך ? את הרכות שלך ? את העוצמה שלך ? את זוכרת מה התפקיד שלך ? איך אפשרתן לגברים שחיים היום להפוך לרכיכות ? דיכינו אתכם, צלבנו אתכן, הטבענו אתכן. ניסינו לגזול מכם את הטבע היודע, את הלב האוהב
אבל אתן יודעות ותמיד תדעו. אבל אנחנו גברים ותמיד נגבור.

— הטבע העמוק שלנו לא ניתן לאילוף —
בואו נתעורר יחד, בואו נזכיר אחד לשני את היותנו עוצמה.
בואו ניצור את החיים שאנו רוצים ליצור. בואו נשחרר את עצמנו מהכבלים שאנו שמנו לעצמו ואחד לשני
מהכבלים שאנו לוקחים בהם חלק.
אלו מאיתנו שעובדים כפקידים במערכות שכופות את עצמם – בואו נמצא עבודה חדשה
אלו שמייצרים חומרים שמזהמים את המים שלנו – תמצאו עבודה חדשה
בואו נסור מרע, נפסיק להזיק – בואו נעשה טוב, ניצור ונתמוך אחד בשניה.

אנו לא צריכים לדעת הכל, אני לא יודע מה יהיה.
אני לא יודע לאן אני אלך. אני לא יודע מה יהיה הצעד הבא.

אני יודע מה יהיה בסוף. איך החיים שלי יראו. בתקופה שלי או בתקופה אחרי.
זה יקרה עוד שנה, עוד 30 שנה או עוד כמה דורות. אבל זה יקרה. אין אפשרות אחרת.
הטבע שלנו לא ניתן לריסון. אני לא ניתן לריסון. אני מקווה לא לשכוח זאת.
אני מבקש מכם להזכיר לי. אני מבקש להזכיר לכם.

כרגע נדרשת תנועה של אלו שיכולים לנוע, להתחיל לשנות את הגלגל – ואני מוכן לעזור כמיטב יכולתי.
אתה עובד בעבודה מחורבנת ומזיקה ? דבר איתי. אני אנסה לעזור.
בואו נושיט יד אחד לשניה. כל מי שמרגיש שיש לו מעט אויר לנשימה, שהוא יכול לתת לאחר
– בואו נחבור – צור קשר.
אחרי שנעזור לאחר אני מקווה שינתן לאחר מספיק אויר כדי שגם הוא יוכל לעשות זאת.

בואו נתחיל מומנטום של שחרור.
זה אפשרי היום, גם אם אני לא יודע איך זה יקרה. אני יודע שזה אפשרי.
אני יודע שהמילים נכתבות. אני יודע ומרגיש את כוונתי.
בואו נתחיל מומנטום חדש.
קחי את הצעד הראשון, תרשמי איך את רוצה לתמוך, תרשום איזה תמיכה אתה צריך
יש רבים מאיתנו שהולכים את הדרך כמיטב יכולתם,
אני הולך את הדרך כמיטב יכולתי, ואני מושיט יד אוהבת אל תוך ערפל המצאות שיצרנו.
בואו נחבור יחד
~ אם זה הזיז נים בלב. שתפו את זה על הקיר שלכם. תמכו בשחרור שלנו ~