פעם בכמה זמן אני כותב
פעם בכמה זמן אני כותב מהלב
פעם בכמה זמן אני חושב
פעם בכמה זמן אני עוצר
פעם בכמה זמן אני יוצר,
פעם ברגע אני חי
פעם ברגע נזכר באחיי
פעם עכשיו חווה חיים
פעם ופעם ופעם
עכשיו ועכשיו ועכשיו
מדליק מדורה
מחמם את הרגליים
נזכר שאני לא קיים
שותה כוס מים
עושה אהבה
מזדיין בתשוקה
צם שבוע
הולך למסיבה
שותה מיץ
והכל כבר אחר
כותב עוד שיר ריק עוד יותר
כותב אותי, במצב הקיים
ברגע הזה בו אני נעלם
ברגע הזה בו מילים נכתבות
לא שואלות אותי, פשוט מוקלדות
ברגע הזה ידיים כותבות
ברגע אחרת מילים נאמרות
ברגע אחר אצא מהבית
ברגע הבא נפגש
נדבר שיחה – רק ביני ובינך
אני לא אבחר מה להגיד וגם לא אתה
והכל אז יקרה בפשטות אלוהית
אחר כך תחשוב שהייתה זו תרמית
שאולי זה לא היית אתה וזה לא היה אני
שאולי יש דבר מה בצד השני
והנה הוא כאן למי שנמצא
והנה הוא איננו למי שלא מצא
חמקמק ומשחק
ואיזה מזל
לחיות כאן בלי משחק זה יהיה די חבל
יהיה משעמם פצצות
לא יהיה הרבה מה לחוות
הרי יודעים כבר הכל
הרי הכל כבר קרה
סוףסוף הזדמנות לחוות מהתחלה
מחבק מחדש את ההזדמנות
לשחק משחק עם מלא חברים
לשחק משחק מרובה משתתפים
לשחק משחק מרובה מציאות
לשחק משחק ממש ברצינות
אבל לא תמיד, זה בכל זאת משחק
אולי רק עכשיו
אולי רק איתך
אולי רק בפגישה הבאה
אולי לעוד רגע
אולי אתה לרגע תתהה
מי הוא זה שאותו אני קורא
זה אני או אתה, או בכלל האחר
ועכשיו ? עכשיו אתה זוכר ?
זיק של חיוך, מבט ילדותי
חיים מתפרצים וכך גם אני
וכך גם אתה וכך גם כולם
זה פאקן אדיר להיות בעולם.
גם כפיון
גם במלכות
גם כיוצר
גם כבובה על חוט
גם וגם ואולי ואולי
ויכול להיות
ועכשיו
ותמיד