מוצא את עצמי חי חיים רגילים. נושם אהבה. מתרחב לאינסוף. מהדהד את הנשגב. רוצה לעשות הרבה ספורט, רוצה להתאמן עוד ועוד, רוצה להכניס פחות ופחות דברים לגוף, ארוחה זה דבר נשכח כמעט, לפחות בחודש האחרון. התדר מתאזן, מוכל בתוך מבנה תאי הגוף אשר מחזיקים את תודעתי במרחב הזה. וזה הנורמלי החדש.

עכשיו יש לצאת מתוכו, לפרוץ אל עבר האופק הבא, להמציא עצמי שוב מחדש עבור עצמי,
אחרת יוצר אני שגרה חדשה, אחרת יכול אני להמשיך להתבסס בהווית החיים אשר חי אני –
ובעוד שיפה היא – הרי עולמות אינסוף לפני – ובעוד שמלאת שקט היא – הרי התפוצצויות של אושר אורבות מעבר לפינה – להרפתקן אשר יחפש אותם, לאדם שילך אשר קריאת ליבו – עולמות חדשים רוצים להברא דרכנו, חיים גועשים מאינסוף לאינסוף –

ההרפתקאה בעצם רק מתחילה,
כמו בני ישראל, יציאת מצריים אינה אלא מעבר שלב אל עבר תפיסת בריאה חדשה – לא עבד, אלא אדון בעוד דרגה
לא סיום של שלב אלא כניסה לאופק חדש של קיום פיזי, של תפיסה.

שלום לתמונת פרופיל, שלום לנייד שיצא למסע, ברוך הבא מה שבא